סרבני צחצוח

אני שומעת לרוב - "מה עושים? איך מצחצחים לילד כה קטן? הילד שלי לא רוצה לצחצח/לא נותן לי לצחצח - מה אני עושה?" אז הפוסט הזה נועד לתת לכם כמה רעיונות - מה לעשות...

הצחצוח האידיאלי יבוצע כשהילד וההורה מביטים למראה, ההורה מצחצח לילד (עד גיל 8 לערך) ביד אחת, ובשנייה מסיט את הרקמות (לחי/שפה) לגישה נוחה יותר לשיניים... אבל זה האידיאל, מה עושים כשאין שיתוף פעולה? דבר ראשון - לנשום, ולדעת עמוק בפנים שאתם לא הולכים לוותר לו - ויהי מה... כי אם אתם בטוחים בכך - אני בטוחה שהילד "יקלוט" את זה (יש לקטנים האלה רדאר מצויין לרגשות הורים), וישתף פעולה כך או אחרת. להפוך את זמן הצחצוח לזמן של כייף, ולא למלחמה...

בגיל הרך מאוד - בקיעת השיניים הראשונות, מומלץ לצחצח עם מברשת רכה, ניתן להקל על הצחצוח על ידי מברשת מסיליקון המולבשת על האצבע, בצורה זו הילד מרגיש שאצבע של ההורה בפיו ולא גוף זר. ככל שגדלים אפשר להשתמש ביותר ויותר מעולם הדימויים וההכרות של הילד, מצ"ב כמה דוגמאות: - צחצוח בשתי מברשות - ילד עצמאי שרוצה לצחצח לבד - ניתן לילד לצחצח לבד וההורה יעשה מעבר נוסף כשמסיים, או בזמן שהילד לועס את המברשת, בצד אחד, לצחצח את הצד השני. - פרצופים וחיות- לבקש מהילד לעשות פרצופים: פה גדול כמו אריה (לצחצוח משנן אחורי), לחשוף שיניים כמו "דג-כריש" ולצחצח משנן קדמי. "שפריץ שפריץ" - לצחצוח החלק הפנימי של השיניים הקדמיות. - חיקוי - לעמוד ליד הילד, ולצחצח את השיניים של ההורה/של אח גדול - כשהילד מסתכל, ולאחר מכן, להראות לו שמצחצחים לו בדיוק אותו דבר. - האנשה - לקחת בובה/דובי אהוב, ולהראות לילד שגם לו חשוב לצחצח - הילד מצחצח לדובי/בובה, וההורה מצחצח לילד. - שינוי משחה - יש ילדים שמסרבים כי לא אוהבים את טעם המשחה, ניתן לגוון ולשנות עד שמוצאים את המשחה בטעם האהוב. (לא להתפתות ולצחצח ללא משחה - מוריד מיעילות הצחצוח).

ככל שתיהיו יותר יצירתיים, יהיה יותר קל, גם אם בהתחלה יהיה קצת קשה, לא לוותר, בסוף מסתדר והצחצוח הופך להיות כיף כיופאק בכל מפגש!

כמובן, שניתן להגיע לבדיקה עם המברשת האישית שלכם ואראה לכם איך לצחצח.

שיהיה לכם צחצוח בכיף כיופאק,

ד"ר מורן

!!!נא לשים לינק לדף העסקי שהשם שלו זה כמו השורה הראשונה כאן!!!